גלוטן – אוהב או אויב?

אל תסבכו את הדברים! הסיבות היחידות להמנעות מגלוטן הינן אלרגיה לגלוטן ומחלת הצליאק. מאחר וחלבון הגלוטן נמצא במגוון רחב של מוצרים ההחלטה להמנע ממנו (מכל סיבה שהיא) מוציאה מחוץ לתחום מאכלים רבים. ככל שנמנע מעצמנו יותר מאכלים, הסיכוי לפתח חסרים תזונתיים עולה.

מה לא נכתב על גלוטן? החל מהיותו חלבון איכותי ועד להאשמתו במגוון מחלות מודרניות ובעיות בריאותית. נראה כי חלק לא מבוטל מהציבור נמנע מגלוטן מסיבות שנות, בין אם לרדת במשקל או על מנת להרגיש טוב יותר.

אך האם ההמנעות מוצדקת או שמה מדובר בעוד טרנד חולף? סקירה זו באה לעשות קצת סדר בבלאגן.

גלוטן הוא חלבון שמצוי באופן טבעי בדגנים מסוימים (בחיטה,שעורה ושיפון) הגלוטן מקנה לבצק את גמישותו ונמצא במאכלים כמו לחם, פסטה, עוגות, עוגיות וחטיפים מסוימים. גלוטן נמצא בשימוש גם בתעשיית המזון והתרופות.

בואו נסתכל על שני מחקרים שפורסמו לאחרונה בהם בחנו היבטים בריאותיים שונים של חלבון הגלוטן:

המחקר הראשון פורסם במאי 2017 בכתב העת היוקרתי British Medical Journal . החוקרים בדקו את הקשר בין צריכה ממושכת של גלוטן לבין התפתחות והיארעות של מחלת עורקי הלב (כלילית). המחקר עקב במשך 26 שנה אחר 64,714 נשים ו45,303 גברים (למשך סה"כ 273,931 שנות אדם). צריכת הגלוטן דווחה על ידי שאלוני תכיפות צריכת מזונות. מסקנת המחקר הברורה היתה שאין קשר בין צריכה ארוכת טווח של גלוטן לסיכון מוגבר למחלת לב כלילית. מאידך, החוקרים ראו שהמנעות מגלוטן עלולה לגרור לצריכה מופחתת של דגנים מלאים. מאחר והם מכילים בין היתר סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים, דווקא בקרב אלה שנמנעו מגלוטן, נמדד סיכון מוגבר למחלת לב כלילית.

המחקר השני פורסם באמצע מרץ 2018, בעיתון Neurogastroenterology & Motility. במחקר נבחנה תופעה בשם: Non Celiac Gluten Sensitivity ((NCGS או במילים אחרות רגישות לגלוטן שאינה מאבוחנת כצליאק. החוקרים עשו מחקר אקראי כפול סמיות בקרב 20 אנשים שהצהירו שהם רגישים לגלוטן אך ללא אבחנה רפואית של צליאק או אלרגיה לגלוטן. חלקם אכלו פעם אחת מאפה עם גלוטן ובחלק אחר של המחקר "פלסבו" (מאפה ללא גלוטן). אחרי האכילה, התבקשו הנבדקים לדרג תסמינים במערכת העיכול בעזרת שאלון. מעניין לראות ש- 16 מתוך 20 הנבדקים, דיווחו על תופעות לוואי מוגברות דווקא בעת צריכת הפלסבו! מה שניתן לייחס לתגובה פסיכוסומטית (תגובה פסיכולוגית שמתבטאת באופן פיזי).

אמנם המחקר הראשון הינו מחקר תצפיתי ולכן ניתן להסיק כי קיים מתאם סטטיסיטי אך לא קשר סיבתי והמחקר השני הוא בעל מדגם יחסית קטן אך מחקרים אלה מחזקים את הקונצזנוס המקצועי הקיים היום בנושא אשר מדגיש כי:

הסיבות היחידות להמנע מגלוטן הינן מחלת הצליאק או אלרגיה לגלוטן!

מאחר וחלבון הגלוטן נמצא במגוון רחב של מוצרים ההחלטה להמנע ממנו (מכל סיבה שהיא) מוציאה מחוץ לתחום מאכלים רבים. ככל שנמנע מעצמנו יותר מאכלים, הסיכוי לפתח חסרים תזונתיים עולה.

ברצוני לחדד: במידה והסיבה בעקבותיה החלטתם להמנע מגלוטן, הינה שיפור בריאות כללית ו/או ירידה במשקל, עליכם להיות מודעים אלו רכיבים תזונתיים עליכם להשלים וכי בחירה זו אינה מגובה מחקרית. מחקר זה עונה למגמה הקיימת לאחרונה בתקשורת וברשתות החברתיות: לבחור "אויב מר". בין אם סוכר, שומן או גלוטן. להאשים רכיב תזונתי אחד במגפת ההשמנה ו/או תחלואה מסויימת. זוהי גישה פשטנית ביותר, מביאה לקיצוניות וחוטאת לאמת. בריאות בכלל והשמנה בפרט, מושפעת ממכלול גורמים שדורשים טיפול רב מקצועי. עשו לעצמכם טובה המנעו מהגבלות תזונתיות מיותרות ולא מוצדקות. במידת הצורך, גשו לדיאטן קליני לייעוץ מקצועי ותפירת תוכנית התערבות אישית.

חג שמח ורק בריאות ותודה לד"ר סיגל אילת אדר על העריכה

http://www.bmj.com/content/357/bmj.j1892 - קישור למחקר ראשון

https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/nmo.13332 - קישור למחקר שני