הגוף הגברי ה"מושלם" חלק 5

אז עברנו (כמעט) על כל גיבורי העל הפופולריים בפוסטים הקודמים אבל הפעם זה מקרה מיוחד(תודה Hagar Miller על הטיפ). לא בגלל שאני אוהב את הדמות אלא בגלל שבמקרה זה מדובר על *אותו בן אדם* שמגלם את הדמות בהפרש של 15 שנה..

יו ג'קמן לקח על עצמו את התפקיד של וולברין בשנת 2000 והצליח להחזיק בתפקיד עד שנת 2015. כשנשאל מדוע הוא זונח את אחד התפקידים שביססו אותו כשם עולמי אמר חצי בצחוק "זו תחושת בטן, אני לא מסוגל לאכול יותר ביצים" התשובה הכלכך פשוטה הזו, גם אם נאמרה בציניות, מראה כמה תעשיית הבידור מקצינה את אידיאל הגוף הגברי וכמה הסטנדרט שמציבה מנותק מהאוכלוסיה הכללית.. הוא לא עזב כי מיצה את התפקיד או כי אין לו זמן עקב ריבוי סרטים אלא בגלל שפשוט לא מסוגל לעמוד במשטר האימונים והתזונה שנדרשים ממנו כדי ליצור את מבנה הגוף שההפקה דורשת. הסיפור הזה היה צריך לעשות הרבה יותר רעש ממה שעשה. תחשבו באיזה עוד תעשייה אדם נאלץ לעזוב את תפקידו כי כבר לא נראה מספיק "טוב"?

כשילדים ובני נוער מסתכלים על דמויות אלו הם רואים מודל לחיקוי. כשאלו המודלים אפשר להבין מדוע השכיחות של בעיות דימוי גוף והפרעות אכילה עולות בנערים. לפי המרכז הלאומי להפרעות אכילה בארה"ב, בין השנים 1999-2009חלה עלייה של 53% (!!) במקרה האבחון וטיפול של גברים עם הפרעות אכילה. בנוסף, ככל הנראה, ישנם יותר בנים עם בולימיה מאשר בנות עם אנורקסיה ויתכן וכ1-5% ממקרי האנורקסיה ו5-10% ממקרי הבולימיה בגיל ההתבגרות הם בנים. קשה מאוד להעריך את המספרים המדוייקים מאחר ועצם האיתור והאבחון של הפערות אכילה הינו דבר מאתגר, במיוחד בקרב בנים. לעיתים אני נתקל באנשים שעדיין חושבים כי צרות אלו הם רק של נשים אך הנושא קיים ובוער גם בקרב בני נוער! חייבים להציף אותו וליצור שיח חיובי בנושא. חייבים לנשנות את השיח זה בידיים שלנו!