שומן,שומן בכל מקום! מה היא תזונה קטוגנית ועל מה כל הרעש?
- shai weiss
- 7 במרץ 2020
- זמן קריאה 3 דקות
**נכתב עבור המכללה האקמית בוינגייט בשיתוף פעולה עם ד"ר סיגל אילת אדר
במהלך השנים עובר עולם התזונה שינויים רבים, אחד מהם הינו כי דפוסי אכילה, שנחשבו בעבר קיצוניים ואף מסוכנים לאחרונה נחקרים יותר לעומק. אחת הדוגמאות לתופעה זו היא עלייתם של דפוסי תזונה עשירים בשומן ומופחתי פחמימה ובראשם ה"דיאטה הקטוגנית".
הדיאטה הקטוגנית מאופיינת בצריכה מרובה מאוד של שומנים ומלווה בהגבלה חריפה של פחמימות. כ-70-80% מהקלוריות מגיעות משומנים וצריכת הפחמימות מוגבלת לכ-10% מהקלוריות או לחלופין עד ל-50 גרם פחמימות ביום (כ2.5 פרוסות לחם). הגבלה כזו מאלצת את הגוף להפיק את מרבית האנרגיה שלו מחומצות שומן. כתוצאה נוצרים חומרים הנקראים "גופי קטו", המהווים גם את מקור השם לדיאטה וגם מאפשרים לגוף להמשיך ולהפיק אנרגיה ללא שימוש ישיר בגלוקוז.
ישנם דיווחים כבר בשנות ה-20 של המאה הקודמת על שימוש בתזונה קטוגנית כאמצעי טיפול לאפילפסיה. עם זאת, לאחר כניסתן לשוק של תרופות אנטי-אפילפטיות השימוש בתזונה זו ירד משמעותית (1).
בשנים האחרונות הדיאטה הקטוגנית עוררה רעש ועניין רבים הן בקרב הציבור הרחב והן בקרב אנשי מקצוע. קולות מהשטח ייחסו לדיאטה זו יתרונות בריאותיים רבים, אך אילו הגיעו בעיקר מבלוגים, אתרים אישיים ואנקדוטות. תומכי הדיאטה טוענים כי זוהי הדיאטה הטובה ביותר לירידה במשקל מאחר והיא מאלצת את הגוף להגביר את ניצול השומן.
מספר מחקרים בדקו את ההנחה, למשל מחקר בן 24 שבועות על 83 משתתפים עם השמנה BMI>35 בו חוו הנבדקים ירידה במשקל, ירידה ברמת הכולסטרול, הכולסטרול על LDL והסוכר בדם ועליה ברמת הכולסטרול על HDL בדם (2). אבל - למחקר זה לא הייתה קבוצת ביקורת כך ,שעדיין לא הוכח ,שלדיאטה זו יתרון על פני דיאטות אחרות ומחקר זה לא שופך אור על השפעתה לטווח ארוך.
אחד המחקרים המפורסמים והמבוקרים ביותר על דיאטה זו בוצע על ידי ד"ר קווין הול, חוקר השמנה בעל שם עולמי. ד"ר הול רצה לראות אם יש הבדל בהוצאה האנרגטית ובהרכב הגוף בין תזונה קטוגנית לתזונה עשירה בפחמימות. למחקר גויסו 17 נבדקים ששהו במתקן המחקר וקבלו במשך 4 שבועות דיאטה עם 2700 קלוריות ו-50% פחמימות. לאחר 4 שבועות הם החליפו לדיאטה שוות קלוריות עם -80% שומן. בתוצאות המחקר לא היה יתרון לדיאטה הקטוגנית בהפחתת מסת השומן (3). ממחקרים אילו ניתן להסיק כי דיאטה קטוגנית יכולה להוות כלי יעיל לירידה במשקל בטווח של עד 24 שבועות אך לא נראה כי יש לדיאטה זו יתרון על פני דיאטה דלת קלוריות עשירה בפחמימות.
כאשר אנו בוחנים דפוסי תזונה או דיאטות למטרות ירידה במשקל, עלינו לוודא תחילה שאנחנו לא גורמים נזק ואחר כך לראות את השפעתם לטווח הארוך. בהקשר לשני משתנים חשובים אלה הדיאטה הקטוגנית לוקה בחסר. מרבית המחקרים שנערכו נמשכו מספר שבועות בודדים ומחקר אחד עקב אחר המשתתפים שנה (4) (לא באמת " טווח ארוך" כאשר חושבים על תוחלת החיים הממוצעת). בנוסף, הדיאטה הקטוגנית "מביאה איתה" צמצום משמועתי של צריכת פירות, ירקות וסיבים תזונתיים. בטווח הארוך עלולים להתפתח חסרים תזונתיים של ויטמינים ומינרלים ומאחר ואנו צורכים כמות קטנה מאוד של פחמימות, לדיאטה זו נלווית השפעה משתנת, שעלולה לגרום להתייבשות, בעיקר בחולי סוכרת.
למרות הסכנות הבריאותיות שמיוחסות לדיאטה קטוגנית, ניתן בעזרת תכנון נכון וליווי של אנשי מקצוע להתגבר על מכשולים אלו – לדוגמא לצרוך את השומנים ממקורות צמחיים, להגביר אכילת ירקות, שקדים ואגוזים וכדומה. המכשול העיקרי הוא יכולת ההתמדה בדיאטה כל כך מוגבלת (ואולי זה גם מה שמציל אותנו מהסיבוכים לטווח ארוך...) (5,6). הקשיים בהגבלת הפחמימות , חוסר הגיוון ואפילו מגבלות חברתיות (אכילה בחוץ הופכת ל-לא פחות ממשימה בלתי אפשרית). עקב קשיים אלו אנשים רבים מגבירים בהדרגה את צריכת הפחמימות שלהם ועם הזמן חוזרים לדפוס התזונה הישן שלהם והנה עוד דיאטה שנרשמת כעוד ניסיון לא מוצלח לשינוי אורח החיים.
לסיכום, הדיאטה הקטוגנית יכולה להתאים לחלק מהאוכלוסייה ואפילו להביא לירידה במשקל ולשיפור בשומני הדם בטווח הקצר עד חודשים (כששמים דגש על מזונות דלי שומן רווי), אך קשה להתמיד בה. יתרה מזאת, השפעותיה ארוכות הטווח טרם הוערכו.
ולכן כדאי לזכור:
1. התהליך המדעי הוא ארוך, מסורבל ודורש סבלנות על מנת לגבש המלצות איכותיות והמדיה איננה מקור מדעי- כריזמטית ככל שתהיה.
2. התאמה אישית, יכולת ההתמדה ובריאות האדם הם המשתנים החשובים ביותר במתן המלצות תזונתיות
3. המדע הוא דינמי ומתעצב בהתאם לעדויות מהשטח. אנשי מקצוע חייבים לשמור על גמישות מחשבתית ולהיות פתוחים לקבל רעיונות חדשים גם עם סותרים את מה שלמדו/ התרגלו לחשוב.
4. דפוסי אכילה קיצוניים יש לבדוק מול אנשי מקצוע בלבד.
תגובות